מי מאתנו לא ראה זוג מבוגר יושב על ספסל בפארק,מחזיק ידיים ומרגיש את האהבה שעדיין שוררת ביניהם,מי מאיתנו לא החסיר פעימה למראה זה וחשב לעצמו שגם בגיל הזה אנו רוצים להיות מאוהבים,אנו רוצים להיות עם בחיר ליבנו,שאנו רוצים להזדקן עם האדם שאיתו עמדנו, צעירים,אופטימיים,מלאי אהבה והבטחה,בטוחים שאנחנו מוכנים לקראת העולם, יודעים שזהו האדם שאיתו נקים משפחה, זהו האדם שנגלה לו את הסודות הכמוסים,והוא יישאר איתנו, שזהו האדם שיחזיק לנו את היד,בעוד שנים.הגיע הזמן לחפש את הכרויות שתמיד חלמנו ולהזדקן ביחד.
אולם,איננו יכולים לחזות את העתיד, איננו יכולים לדעת שהאדם שנמצא לידינו כבר לא יישאר, לצידנו,הפרידה יכולה לנבוע מסיבותיה שלה,אנינו יכולים לנבא את העתיד ולכן אנו גם לא יכולים להבטיח שהאהבה הטריה והמרגשת שהרגשנו בעבר תשרוד את השנים ולכן אנו עלולים למצוא עצמנו לבד,ועלינו להתחיל מהתחלה, אנו רוצים למצוא פרטנר חדש לחיים,אדם שימלא את החלל הריק,אולם אנו לא יודעים מהיכן להתחיל.
אף אחד מאתנו לא יודע כיצד להתחיל, לא יודע מהיכן להתחיל,אנו רק יודעים שההתחלה הינה קשה.התחלות של הכרויות חדשות הן קשות ,כולנו יודעים, אולם הכרויות בגיל הנעורים הינן הכרויות מרגשות,הכרויות בגיל העשרים מהוות עוד שלב בחיים,התחלות בגיל שלושים גורמות לנו לחשוב ולתהות כיצד והיכן טעינו, רק התחלות יכולות להביא אותנו שלב נוסף במסלול החיים,למרות שרובינו חוששיםמהתחלות,חלקינו יודעים שזהו הצעד הבא,חלקינו אף מחכים לכך בקוצר רוח, וחלק זעיר מאיתנו מעדיף להימנע,אותו החלק הזעיר מהווה את האוכלוסייה של גיל הזהב.
התחלות בגיל הזהב יכולות להיות קשות,אף אחד מאיתנו לא יכול לחזות את העתיד,כולנו מקווים שהאדם שאיתו אנחנו עומדים מתחת לחופה בגיל צעיר הוא האדם שילווה אותנו לאורך חיינו.בגיל המתקדם רצונותינו משתנים, לעיתים חלקינו מסתפקדים בידידות,חלקם מסתפקים בחברות,באדם שיכול להוות בשבילנו אוזן קשבת,אולם חלקינו עדיין לא מוכנים לוותר ורוצים לקבל את החיזור,התשוקה,והאהבה בגרסה הבוגרת יותר,בגרסה הבשלה.
חלקינו יודעים שהאדם שאותו ניפגוש מגיע עם מטען,מטען בדמות משפחה,קריירה ארוכה,ואולי קשרים שלא צלחו את טווח הזמן, אולם בגיל הזה אנו יודעים, אנו לא תמימים כפי שהיינו בעבר, ואנו יודעים שעלינו לקבל את האדם עם המגרעות יחד עם היתרונות בידיעה שאין ביכולתינו לשנות,בידיעה שאנו מקבלים את האדם ועלינו לאהוב עם כול הכרוך בכך.אולם איננו חייבים, אנו יכולים לפגוש את האדם ולחשוב מדוע לא ניפגשנו 10, או 20 שנה קודם לכן,אנו יכולים להיפגש ולהחליט שזאת היא הנפש התאומה שלנו,לתהות מדוע לא ניפגשנו קודם לכן, או להחליט שזהו הרגע שבו אנו יכולים להתחיל לחיות את חיינו.אנו לא יכולים לתת לגילנו המופלג להרתיע או למנוע מאיתנו להרגיש את מה שהרגשנו לפני שנים, להתחיל לרצות לחלוק את חיינו עם אדם נוסף, אדם שיכול למלא את החלל שניפער ויכול לתת לנו להרגיש צעירים יותר, נחשקים ונאהבים.
הגיל הוא רק מספר אנשים אומרים,אבל לחלקינו הגיל מהווה מכשול,יותר משאנחנו חוששים שאנשים יגלו את גילנו האמיתי אנו חוששים לחשוף אותו,אנו חוששים שהחברה לא תוכל לקבל את העובדה שאנו רוצים להיות חלק מהחברה,חלק מזוגיות שיכולה אולי להיות הזוגיות שתלווה אותנו הלאה.חלקינו חוששים לפתוח פרק ב' בחיינו, חוששים בגיל הזה להכניס אדם חדש אל תוך חיינו אחרי שכבר החלטנו בליבנו שזהו השלב האחרון.אולם,מעטים יודעים שפרק ב' יכול להביא עימו יתרונות,אנו בשלים יותר,מוכנים מנוסים ונחשלים לקראת האדם,אנו יודעים להגדיר את רצונינו ולכן ניסיון להכיר אדם חדש יכולה להיקרא כהרפתקאה.חוויה שיכולה להימשך עד אין סוף, או שיכולה להיחרט בליבנו כניסיון נוסף לתת צאנס לאהבה.
אף אחד לא יכול להאשים או לכעוס עלינו שאנו רוצים לנסות, למרות החשש מהבלתי מוכר אנו רוצים לדעת שאנחנו עדיין יכולים , שעדיין אנחנו יכולים להיפתח.עלינו להתייחס לפרק ב' בחיינו כאל מעבר,מעבר להתחלה חדשה,אחרי שהחלטנו שאנו מוכנים לקבל אדם חדש לחיינו אנו יכולים להתחיל, להניח את החששות שלנו בצד ולתת לליבנו להיסחף,כפי שעשינו כשהיינו צעירים יותר, אנו יכולים להתחיל להתרגש לקראת האדם שאנו יכולים להכיר ולדעת ולהכניס אל תוך חיינו, אנו יודעים שזה לא יהיה קל , אבל אנו לא עוברים זאת לבד,אנו גם ניכנסים לתוך משפחה חדשה, האדם שאנו מכירים מתרגש כמותינו,מתרגש לקראת החיים המשותפים,מתרגש לקראת הפרק הנוסף שניפתח בחייו.אומנם התמימות לא תהיה מנת חלקינו בפרק זה,אולם על זה מחפים הניסיון,והידע,הידע של מה שאנחנו יודעים עכשיו ולא ידענו בעבר,הניסיון של קשר שיכול להצליח אך ורק בגלל שאנחנו מוכנים לקראתו,מוכנים להרפתקאה בחדשה בחיינו.
